רפלקציה של הבלדה: "בלדה לחייל"
|
כאשר איריס הטילה על כיתתנו לכתוב בלדה
בכוחות עצמנו, התלהבתי, מפני שאני מאז ומתמיד
עוסקת בכתיבה וזהו תחביב עבורי. ומה
שעוד יותר מרתק הוא שהבלדה צריכה להיכתב
תוך
שימוש בשפה ספרותית, בחרוזים ובמקצב
שיר וזה בהחלט מאתגר אותי.
בשלבים הראשוניים של חיבור הבלדה חברתי
לכתיבת הבלדה, ספיר, ואני, התלבטנו בבחירת
נושא הבלדה. כמשוער, היו בינינו חילוקי
דעות לגבי נושא הבלדה, אך בסופו של דבר הגענו
לפשרה ולדעה משותפת וכדלקמן:
באחד מן הימים העליתי בזיכרוני את
הפיגועים הרבים שביצעו המחבלים המוסלמים בארץ ישראל,
וסברתי כי נושא זה יהיה מתאים לכתיבת
בלדה מכיוון שהוא משלב בתוכו את מאפייניי הבלדה כגון
סוף טראגי, דם וכו'. סיפרתי לספיר את
דעתי והיא נעתרה ואף הציעה להוסיף לרעיון חולייה בה חייל
יהודי יצטרך לחסל מחבל מוסלמי. סופו של
דבר, סיפרנו את דעותינו לאבי כדי שיסייע לנו בכתיבה
והוא הציע שנוסיף שהמחבל המוסלמי יהיה
מישהו קרוב של החייל היהודי.
לאחר שהחלטנו שזהו הנושא שאנו מבקשות
לעסוק בו, התחלנו את הכתיבה:
בראשית הכתיבה, היה מעט מורכב להתחיל
את הבלדה אך לאחר מספר
התייעצויות הצלחנו לכתוב את הפתיח לבלדה.
כאשר הגענו לקראת אמצע הבלדה הבנו את עיקרון
הכתיבה ואף נהנינו ממנה.
לסיכום, כתיבת הבלדה הייתה עבורי
התעלות וחוויה מרגשת, מעבר לניסיון החשוב בכתיבה של סוג
ספרותי שבו טרם עסקתי עד היום. הבנתי
את עיקרון כתיבת הבלדה, העשרתי את אוצר הידע
והמילים שלי ובנוסף לכך, הבנתי שחיבור
בלדה דורש מאמץ רב וכן השקעה מרובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה